איך השפיעה הקורונה על הגדרת החדשנות?
"עוד לפני הקורונה אחד הנושאים שסומנו כאתגרים בולטים ל-2020 היה ההתמודדות עם ה-BURNOUT, השחיקה. ואז הגיעה הקורונה והוכיחה את הטענה. בסוף הסגר הראשון עוד הייתה תחושה של אופטימיות, אבל גם תובנה שיכול להיות גרוע יותר. הקורונה מאפשרת לכולנו חשיבה מחדש על כל המודלים הכלכליים, על כל האמיתות המוחלטות של הקפיטליזם הטהור, ואולי אפילו מאלצת אותנו לכך. היא מחייבת אותנו לבדוק אם הם עובדים וטובים לנו, ורובנו המכריע הגיע כמובן למסקנה שככל הנראה הם לא עובדים או לא מספקים. המשבר מאפשר לכולנו לעצור ולבחון שוב את הדברים שתוך כדי תנועה אנחנו לא בוחנים אותם ולא מפקפקים בהם, כי הם עובדים. תוך כדי תנועה הרבה יותר קשה לעצור ולבדוק את המודל שבתוכו את פועלת."
"ברור לכולם, עכשיו יותר מתמיד, שאי אפשר להמשיך כמו שהיה – כי אנחנו מכלים את המשאבים שלנו. צריך לטרוף את הקלפים. להביא הבנה שלא היתה קודם. לתרגם את זה גם להיצע עסקי. לתרגם רעיון להיצע קונקרטי.
הקורונה גם מכריחה את כולנו לעבור מדיבורים למעשים. פורום 'השולחן העגול' של ארה"ב, שכולל מנכ"לים של מאות חברות מובילות, יצא לאחרונה בהצהרה ששורת הרווח היא לא הדבר היחיד שצריך להסתכל עליו בבחינה אם חברה מצליחה או לא, ושלא רק בעלי המניות של החברה הם בעלי העניין שלה. אלה הצהרות מרחיקות לכת וצריך לראות איך הן לא נשארות רק על הנייר, אבל הן מעידות על הכיוון שעליו הולכים מקבלי ההחלטות."
"ראש ממשלת ניו זילנד, שכולם עכשיו מהללים, הכניסה לתקציב 2020, עוד לפני הקורונה, תקציב ייעודי לאיכות חיים – כדי לקדם ולהבטיח חברה בריאה יותר.
יש מחשבה מחודשת על מה מודדים כשרוצים לבדוק אם חברה היא מצליחה ומקדמת. במושגים הקלאסיים בדקו תל"ג ורווח, אבל היום כולם חושבים שוב איך בונים מחדש טוב יותר, על רקע הקורונה אבל לא רק. לא רק טכנולוגית טוב יותר - אלא עשייה שעושה טוב יותר. איך מכניסים פנימה פרמטרים של איכות חיים וקיימות כדי להבטיח עתיד טוב יותר. רואים יותר ויותר את הצורך בחשיבה הומנית, מדעי החברה, פילוסופיה, עיצוב ואמנות.
זה גם המקום שבו העיצוב והקריאייטיב הופכים לשחקן משמעותי. זה לא רק מה אני אומר החוצה – כמו בשיווק הישן. זו שאלה של איך אני מטמיע את הערכים של המוצר פנימה. איך אני מייצר, מזקק ומשווק גם פנימה וגם החוצה את הצעת הערך האמיתית שלו (שלו?)."
"יש מחקרים שגילו שהסיבה לכישלון של 42 אחוזים מחברות הסטארט-אפ בעולם היא לא בעיות מימון ולא כשל ארגוני כזה או אחר – אלא גורם הרבה יותר פרוזאי: הן פיתחו מוצר, ורק אז בדקו על איזה צורך הוא עונה. רק אחרי שהיה מוצר – הם חיפשו את הבעיה שעליה הוא אמור לענות. החברות האלה לא הביאו ערך חדש למשתמשים. חברות רבות מדי מנותקות מהשוק ומהצורך. אנשי קריאייטיב יוצאים מתוך נקודת המוצא של מה הצורך של המשתמש."
"וכאן המקום של מרכז חדשנות שיושב בתוך אקדמיה להוביל. יש לנו יתרון ייחודי בכך שאנחנו יושבים בתוך אקדמיה שיש לה גם פקולטה לעיצוב, גם פקולטה להנדסה וגם בית ספר לאמנות – אנחנו יושבים בנקודה שבה כל עולמות הדעת יכולים להפרות זה את זה ולפעול בסינרגיה".
איך מעצבים עולם טוב יותר?
"אחד מכשלי השוק הבולטים ביותר הוא שהגדרת החדשנות בישראל היא, על פי חוק, רק חדשנות טכנולוגית, והיא לא מסתכלת על היבטים אחרים של חדשנות.
כבר שנים שמעצבים לוקחים תפקידים הרבה יותר משמעותיים בחדשנות ובעיצוב העתיד שלנו. חברות ייעוץ ענקיות קונות חברות עיצוב ולא רק טכנולוגיה – מתוך אמונה שהעיצוב יודע לחבר את המוצר לשוק וליצור את רמת המחויבות (האינגייג'מנט) הדרושה. אחד התפקידים שלנו לעתיד הוא לשכנע את ישראל להשקיע יותר בתחום הזה ולגרום לעולם לראות בישראל מוקד ומרכז של חדשנות – לא רק טכנולוגית, אלא גם עיצובית ורעיונית. החברות המובילות בעולם פותחות מרכזי עיצוב בכל העולם, אבל ישראל עדיין לא על המפה הזו. כשנצליח גם בזה – אוכל להגיד לעצמי, 'עמדנו ביעד'".
איזו אדמה צריך כדי לצמוח?
"הדבר הכי בסיסי הוא אנושיות. אמפתיה. היכולת לעצור, להסתכל על הדברים, להאט – לא רק לרוץ קדימה".
מה חשוב לזרוע בקרקע?
"אחריות, מנהיגות ואומץ".
מה חשוב להשקות?
"הרבה השראה. חסרה המון השראה. הבטחת ריבוי מקורות ידע. לייצר חיבורים חדשים שהם מחוץ לתחום הדעת שלך. פתיחות".
איך מתמודדים עם מזיקים?
"דרך שיתופי פעולה. ככל שנעבוד בצורה רשתית יותר ובמודל שיתוף פעולה שמחליף תחרות, כך נצליח כחברה להתגונן מפני מזיקים".
מה צריך לעקור?
"את ההסתכלות המצומצמת והמקובעת מאוד".
למה חשוב לצמוח?
"כי צמיחה, שהיא מילה טובה יותר מחדשנות, היא משהו מיטיב. כמין אנושי אנחנו רוצים להתפתח, לגדול, בצורה מיטבית".
עצה של גנן:
"לנסות לגוון את העולם שלנו. יש הרבה קווים מקבילים בין העולם העסקי לבין עולם הצומח. צריך מחזוריות, סביבה מיטיבה ויכולת לעצור ולתת גם זמן לתהליכים להתפתח".
